כניסת מאמני ומגשרי גומא
שם משתמש:   
סיסמא:
חייגו עכשיו: 1-800-366-116
קהילת גומא       
דפי נומה רוזנצויג | דפי נומה רוזנצויג קהילת המאמנים של גומא - אימון אישי
דפי נומה רוזנצויג
להזמנת פגישת היכרות לחץ כאן
 

מאמרים

למה חשוב לתת חיזוקים חיוביים לילדים


למה חשוב לתת חיזוקים חיוביים לילדים

"אוף ככ קשה לנו איתה ..." "היא ככ השתנתה... היא כבר לא התינוקת המקסימה שהיתה לי.."  

"הכל זה בוויכוחים.. הכל זה משא ומתן.. הכל קשה.. " 

מכירים את ההרגשה ? 

עכשיו שאלה, האם אתם מוצאים את עצמכם נלחמים עם הילד שיצחצח שיניים, שיאכל או שלא יאכל, שישחק ככה, או שיבנה אחרת... מחנכים, מסבירים ומענישים את הילד מתוך איזשהו פחד ורצון לתקן אותו לפני שיגדל? שרק לא יהיה לו קשה חברתית, שלא לא ירצו לשחק איתו, כי הוא מרביץ.. כי הוא לא משתף בצעצועים.. כי הוא צועק..? מכירים? 

תיפרדו מהמחשבה הזו לרגע. תדמיינו שהבנתם שעל כל החששות הטבעיים האלה אין לכם באמת שליטה. תיפרדו לרגע מהחשיבה שאם אני אלמד את הילד שלי להיות מחונך אז יהיה לו קל יותר או יאהבו אותו יותר או שאם הוא ילמד טוב תהיה לו עבודה טובה והוא יהיה מאושר.

תשאלו את עצמיכם -  מה כן אני יכול לעשות בשביל הילד שלי כדי לחזק לו את הביטחון העצמי וללמד אותו כלים להתמודד עם מה שהחיים יזמנו לו? על מה כן יש לי כאמא שליטה? כהורים יש לנו שליטה על הדוגמא שאנחנו נותנים לילדים שלנו, על האווירה בבית ועל סדר העדיפויות שלנו. אז איך מתחילים לקחת אחריות ומרחיבים את המעגל החיובי בבית?

מתחילים עם התבוננות. תבדקו עם עצמכם איך אתם באמת מנהלים את הבית, לא מה הרעיון שיש לכם בראש לגבי זה אלא בשטח, במציאות היומיומית, כשחוזרים מבית הספר או מהגן, או בהתארגנות בבוקר, איך ההתנהלות, מה האנרגיה בבית, אתם מחייכים? איך אתם מדברים לילדים? איך אתם מדברים בינכם? בכל פעם כשיש איזשהו קושי בבית ועולה בכם המחשבה "אוף הילדה הזו היא בלתי אפשרית" - תנסו להיכנס רגע לנעליים הקטנות שלה.. תסתכלו עליה, מה היא מרגישה עכשיו? מה לדעתכם החוויה שלה? מה היא מבקשת מכם? יכול להיות שמה שהיא מבקשת זה זמן איכות, אולי היא מבקשת מכם קצת יותר חופש, אולי שתבטחו בה, שתראו אותה גם כשהיא לא מבקשת שתסתכלו, שתגידו מילה נעימה גם כשהיא סתם נמצאת בבית ומשחקת או נחה.. שתתעניינו באמת אם היה לה יום טוב, או לא ואם לא אז למה ומה היא היתה רוצים לעשות לגבי זה, או מילה נעימה ומחזקת על זה שהיא מעזה לשיר בקולי קולות למרות שהיא מזייפת ובמיוחד במיוחד היא צריכה את התמיכה שלכם כשהיא עושה טעויות. הורים יקרים, כשאתם מתחילים להתלונן על הילדים, על חוסר הקשבה, חוסר שיתוף פעולה, תחושה של מאבקים- זהו סימן בשבילכם לעצור ולהתבונן, להקשיב לילד ולקחת אחריות. הוא מאותת לכם על קושי ולפני שאתם שולחים אותו לכל מיני אבחונים ולמטפלים שיתקנו אותו- תקשיבו לו. הוא זקוק לכם רגשית, הוא לא מקבל משהו שהוא צריך והוא לא יודע איך לבקש זאת מכם. הוא זקוק לתשומת הלב שלכם ובטעות מתוך התנהלות לא נכונה בבית הוא למד שהתנהגות מפריעה זו הדרך המהירה והקלה להשיג זאת.

עבור ילד, תשומת לב היא תשומת לב - שלילית או חיובית - "העיקר שאמא רואה אותי".

לדוגמא, ילד עלול לחשוב שבשביל להיות עם אמא, הוא צריך לצעוק או לבכות או לגרום לאחיו הקטן לבכות, כי אז אמא עוזבת הכל ומיד באה, מדברת איתו, מסבירה לו, שואלת למה הרבצת, ואם הוא מבין מה זה אומר או לא מבין מה זה אומר.. 5 דקות שלמות שאמא לא עסוקה או בטלפון, לא עובדת על המחשב, לא מבשלת והיא רק איתו!

נסו לשחרר את המחשבות שהילד עושה את הדברים האלה כי הוא רוצה להרגיז אתכם/לבדוק אתכם... הוא עושה את זה כי ילדים הם מבריקים וכשהם לא מקבלים את מה שהם צריכים, הם מוצאים את הדרך לקבל את הדבר הכי קרוב שהם יכולים.

חיזוק חיובי הוא אחד הגורמים החשובים ליצירת קשר נכון עם הילד ובכלל אחד הגורמים ליחסים טובים בין הורים לילדים. החיזוק החיובי יעלה לילדכם את תחושת הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות ומתוך המקום הזה אתם מכינים את הילדים שלכם להתמודדויות הרבות שהחיים עוד יביאו.. על מנת לתת לילדכם חיזוק חיובי תידרש מכם התבוננות חיובית על דברים.

לראות את הטוב גם בדברים שבמבט ראשון נראים רע. למשל במקום לחשוב שהילד שלי עקשן ומנדנד – לחשוב וואו איזו החלטיות ודבקות במטרה.. זה הולך לעזור לו בחיים!

מקום לחשוב על הילד שלי שהוא ותרן ולא יודע לעמוד על שלו, אפשר לזהות בו יכולת נתינה גדולה.. ותגידו להם!!

לא רק - "אתה ילד מקסים!", אלא תפרטו, למשל- "איזה יופי אתה מקשיב לאחותך", "איזה יופי של דבקות במטרה- אני גאה בך" או "מקסים שאתה משתף את דני במשחקים שלך.." "איזה יופי של מגדל אתה בונה.." וכו ...

תרגיל- אתם בטח אומרים לעצמכם עכשיו - אני מחזק את הילדים שלי כל הזמן... מקסים! אז התרגיל הזה יהיה לכם קל.

אני מזמינה אתכם לקחת דף ועט ולחשוב על חמישה חיזוקים שנתתם לילד שלכם היום.

לא מצאתם? חישבו על חמישה חיזוקים שיכולתם לתת.

לא מצאתם? חפשו שוב – אני מניחה  שהילד המתוק שלכם עשה לפחות חמישה דברים טובים היום.

תתאמנו על התרגיל הזה שבוע ברצף והיכולת שלכם לתת חיזוקים חיוביים לילדכם תגדל.

חשוב שתזכרו, אתם עושים ומנסים ומשקיעים. כמו אצלנו כך גם אצל הילדים שלנו, רגשות הם רגשות. אין נכון ולא נכון, אין רגש מוצדק יותר או פחות. אם הילד שלכם זקוק ליותר, כדאי לבדוק מה הצורך המדויק שלו, מה הסיבה לצורך, מה חסר לו ומה אתם אולי מפספסים .

 

 

 



כיצד נחזק את הקול הפנימי של הילדים שלנו



 
אנחנו רוצים הכול בשבילם ועושים הכול בשבילם.
אנחנו נותנים להם ואוהבים אותם ומלמדים אותם על החיים ובאמת רוצים רק –
שיהיו שמחים בריאים ומאושרים.
הם משתנים כל הזמן. בגיל שבוע הם שונים מהרגע בו נולדו, בגיל חמישה חודשים הם שונים ממה שהיו בגיל חודש, בגיל שנתיים הם כבר אנשים קטנים.
את הקווים והקולות הפנימיים שלהם יש להם כבר מהלידה חלק יגידו עוד מהרחם.
אנחנו כהורים, גם משתנים כל הזמן.
אנחנו משתנים ומשנים את עצמנו מולם כל הזמן מהמקום הטוב הזה, בפנים, שרוצה להתאים את עצמו לצרכים של הילד, שרוצה לגדול איתו. הרבה פעמים מה שקורה זה שאנחנו כל הזמן במצב של תגובה להתנהגות הילד. אין עצירה, אין התבוננות, אין הכנה, הילד עושה משהו ואנחנו צריכים להגיב. התגובות שלנו מהירות ואנחנו מגיעים למקומות שלא כ"כ תכננו להגיע אליהם. החד פעמי הופך להיות זמני והזמני הופך קבוע...
מכירים את זה? אפשר לכוון שבתוך כל זה, דבר אחד יישאר יציב.
הדבר הזה הוא אנחנו ההורים. הדבר הזה זו הידיעה הפנימית שהתפקיד שלנו בבית הוא קודם כל להיות קשובים לילדים שלנו. יש כל מיני גישות לגידול ילדים. המון.
אני רוצה לספר פה קצת על גישה שאני לומדת אותה ומתנסה בה, גישה שמכניסה סדר לתוך איזושהי ידיעה פנימית שמתפתחת אצלי. זו גישה שמדברת על שמירת קו המחשבה של הילד או שאהיה כנה ואומר – לנסות לבטל את קו מחשבה זה, כמה שפחות.
לגדל אותו עם כמה שפחות להפריע לו - to let him be - פשוט לתת לילדים שלנו להיות מי שהם נולדו להיות - אנרגטית ומחשבתית. לתמוך בהם, לחבק אותם, לכבד אותם ואת הרצונות שלהם. כמובן ללמד אותם, לתת להם מסגרת ולהציב גבולות.
בתוך המקום הזה – לשחרר אותם ולתת להם להיות עצמאים בחשיבה שלהם.
אנחנו, ההורים שלנו וגם הילדים שלנו נולדים מחוברים לקול הפנימי, עם קו מחשבה משלנו.
לאט לאט התרחקנו מהסנטר, מהעוגן הפנימי הזה.
מה אני אומרת בעצם? בואו ניתן לילדים שלנו להיות הם עצמם.
איך נאפשר להם את זה? נקשיב להם, נאהב אותם וניתן להם מסגרת.
מסגרת מייצרת ביטחון אצל ילדים.
כשהילד יודע מה צפוי לקרות הוא מרגיש תחושת ביטחון.
בשביל שהמסגרת בבית תעבוד, תשרה שלווה, כדי שההתנהלות בו תהיה זורמת, היא חייבת להיות מתאימה קודם כל לכם ההורים. תבחרו מסגרת שתוכלו לעמוד בה, לפי האני מאמין שלכם, וכן אני מתכוונת לשבת עם בן הזוג, לחשוב ולהגדיר ביחד מה חשוב לכם בבית ועם הילדים.
מדובר על לקבל החלטה לשים את האווירה המשפחתית ואת היחסים בתוך הבית במקום הראשון, מתוך ההבנה שהבית הוא המעצב הפנימי הכי גדול שלנו.
כל אלה לפני מקום הרצונות שלנו. (שיהיו מוצלחים, חכמים, מנומסים, ממושמעים, ילדים טובים במסגרות וכו') הנה כמה דוגמאות למקומות שבתום לב אנחנו מבטלים את קו המחשבה של הילדים וכמה הצעות לשינוי:
החלטתם שאתם רוצים שביתכם בת ה 5 תתלבש לבד לגן. נהדר! ואז, היא בוחרת חצאית ורודה וחולצה כתומה. מה קורה אצל הרבה הורים? או שיש כל מיני חוקים וכללים אבל אין באמת מסגרת ברורה. או, שיש מסגרת, אבל לא מאפשרים לילדים להיות עצמאיים בתוכה.
שולחים את הילדה להתלבש לבד ואז כשהיא חוזרת עם חצאית ורודה וחולצה כתומה אומרים לה- "אוי מה את לובשת חמודה? את לא יוצאת ככה מהבית, לכי להחליף בגדים"
ואז הילדה חווה תסכול ותחושת ביטול.
סומכים עליי..? בוטחים בי..? אני יכולה לבד.. אני לא יכולה לבד..? אני לא בסדר ??
כשדבר כזה קורה, נשאל את עצמנו, מה חשוב לי יותר? מה תחשוב השכנה או חשוב לי לכבד את הילדה שלי ולתת לה תחושה שאמא מגבה אותה ??
יכול להיות, שאני כאמא מאוד מנוהלת ממה שאחרים חושבים, שגדול עליי שהבת שלי תלך עם חצאית ורודה וחולצה כתומה לגן. זה בסדר. אין ביקורת כרגע. רק אז, כדאי יהיה שנחליט על מסגרת שתתאים לגבולות האישיים שלנו, ליכולות שלנו וגם למקומות בהם אנחנו יודעים שקשה לנו להתגמש.
מה זה אומר להכניס את זה שהילדה מתלבשת לבד לגן למסגרת של הבית?
להכניס את זה למסגרת יהיה לדאוג שיש מדף ברור בארון לבגדי הגן, במדף אחר אפשר לשים את שמלות המלמלה והתחפושות של הנסיכות..
(יעזור גם לאבא) אם החלטנו שזה במסגרת, אם בחרנו שזה בסדר לנו הכלל הזה-
אנחנו נכבד את הילדה שלנו ולמרות שהבחירה שלה היא לא לטעמנו האישי, אנחנו נחזק אותה ונגיד "איזה יופי שאת יודעת לבחור את מה שאת רוצה" "שאת יודעת לבחור מהמדף הנכון" "איזה יופי שהתלבשת בזמן"  "כמה שאת עצמאית" "את מקסימה שהתלבשת לבד" וכו' .. כך, היא חווה עצמאות, ביטחון, יצירתיות, אחריות, סומכים עליי, אני יכולה, אני יודעת להתלבש לבד! עוד דוגמא ? אחרי הצהרים אותה ילדה מקסימה הולכת עם אמא שלה לחנות צעצועים. אמא מציעה לה לבחור מה שהיא רוצה. הילדה, מאושרת, מסתובבת, מחפשת, בודקת .. ובוחרת בובה. ילדה:  אמא, תראי איזו בובה יפה בחרתי.  אמא: עוד פעם בובה? יש לך כבר 30. אולי תבחרי איזה פאזל? רוצים שהיא תבחר פאזל ? תהיו ברורים. "אמא רוצה לקנות לך פאזל, תבחרי לך איזה שאת רוצה" הצעתם לה לבחור מה שהיא רוצה? תכבדו את הבחירה שלה. גם אם זו הבובה ה – 31.
עוד דוגמא? אמא: חמודה שלי, מה את רוצה לאכול? ילדה: עוגייה. אמא: למה עוגייה ? את לא רוצה אגס או תפוח ..? יותר בריא .. רוצים שהיא תבחר משהו בריא? תציעו לה אופציות בריאות. "ילדה שלי מה בא לך שאמא תחתוך לך, תפוח או אגס"
קחו לכם כמה דקות, עצמו עיניים.
תדמיינו לעצמיכם את הילד שלכם בעוד 10 שנים.
מה יותר חשוב לכם? איזה ילד הייתם רוצים שהוא יהיה?
ילד מנומס, שעושה מה שאומרים לו, "ילד קל"?
או ילד שנאמן לעצמו, שיאתגר אתכם ושילמד לעשות מה שנכון לו?
הייתם רוצים שגם הוא יחשוב מה השכנה תגיד ..?
תחשבו עם עצמיכם, מה אתם יכולים לעשות אחרת כבר היום כדי לתמוך,
לחזק וללמד את הילד שלכם להקשיב לקול הפנימי שלו בביטחון.
תרשמו לכם את מה שעלה ותכניסו את זה למסגרת של הבית שלכם.
הנה עוד כמה טיפים ממני :
תראו את הילד תמיד כמיוחד ובעל יכולות, אתם לא יודעים את מי אתם מגדלים בבית..
בכל הזדמנות להביע אהבה – לחבק, לנשק, לחייך אליו ולהגיד לו שאתם אוהבים אותו. ילד שמרגיש אהוב, חווה תחושה של מי שראוי להיות נאהב.
תנו לילד תחושה שהוא משמעותי ע"י כך שתאפשרו לו לתרום לפי גילו: לעזור לאסוף צעצועים, לסדר את השולחן, לבשל, להביא דברים.
חשוב להדגיש בפניו את התרומה שלו: "אתה עוזר לי מאוד כשאתה…", "עזרת לי מאוד היום"… תשתפו ותתייעצו איתו בנושאים הקשורים אליו ובהתאם לגילו.
שאלות והתייעצויות אמיתיות יאפשרו לילד להרגיש שדעתו נחשבת. "זה רעיון טוב", "חשוב לי מה אתה חושב"..
תאפשרו לילד לבחור בעצמו דברים הקשורים אליו, אוכל, בגד ללבוש/לקנות, מקומות בילוי, חבר לבלות איתו את אחה"צ – ותכבדו את הבחירה שלו.
תאפשרו  לו להיות עצמאי, תרפו, תסמכו עליו, תשתדלו לא לעשות במקומו דברים שהוא כבר מסוגל לעשות בעצמו, גם אם אתם בטוחים שתעשו את זה יותר מהר וטוב.
תאפשרו לו להתמודד עם מצבים בעצמו, תנו לו לפתור חילוקי דעות עם חבר בנוגע  לצעצוע .. תנו לו להתמודד עם קושי.
תגידו בקול את העוצמות שלו: "אתה משחק עם הקוביות בסבלנות", "אני רואה שאתה משתדל", "אתה צובע כל כך יפה" , "אתה כ"כ יצירתי", "אתה חבר טוב".
 
האמירות המחזקות והמעודדות שלנו ההורים, הופכות במשך הזמן לעוד קול פנימי. להימנע מביקורת, שיפוטיות והאשמות. ביקורת הופכת לקול פנימי שמשכנע את הילדים לוותר ולא לנסות כי "אנחנו לא מספיק טובים".
 
אחרון חביב חשוב ביותר: תשקיעו בהתפתחות האישית ובזוגיות שלכם. אתם המודל עבור הילדים שלכם. ההתנהלות בבית, היחסים ביניכם, היחסים עם האחר ובכלל הדרך בה אתם חיים. ילדים בקליטה כל הזמן, הם קולטים ומרגישים הכול. למילים יש המון כוח ולמעשים - עוד יותר.     
    


כיצד נחזק את הקול הפנימי של הילדים שלנו



 
אנחנו רוצים הכול בשבילם ועושים הכול בשבילם.
אנחנו נותנים להם ואוהבים אותם ומלמדים אותם על החיים ובאמת רוצים רק –
שיהיו שמחים בריאים ומאושרים.
הם משתנים כל הזמן. בגיל שבוע הם שונים מהרגע בו נולדו, בגיל חמישה חודשים הם שונים ממה שהיו בגיל חודש, בגיל שנתיים הם כבר אנשים קטנים.
את הקווים והקולות הפנימיים שלהם יש להם כבר מהלידה חלק יגידו עוד מהרחם.
אנחנו כהורים, גם משתנים כל הזמן.
אנחנו משתנים ומשנים את עצמנו מולם כל הזמן מהמקום הטוב הזה, בפנים, שרוצה להתאים את עצמו לצרכים של הילד, שרוצה לגדול איתו. הרבה פעמים מה שקורה זה שאנחנו כל הזמן במצב של תגובה להתנהגות הילד. אין עצירה, אין התבוננות, אין הכנה, הילד עושה משהו ואנחנו צריכים להגיב. התגובות שלנו מהירות ואנחנו מגיעים למקומות שלא כ"כ תכננו להגיע אליהם. החד פעמי הופך להיות זמני והזמני הופך קבוע...
מכירים את זה? אפשר לכוון שבתוך כל זה, דבר אחד יישאר יציב.
הדבר הזה הוא אנחנו ההורים. הדבר הזה זו הידיעה הפנימית שהתפקיד שלנו בבית הוא קודם כל להיות קשובים לילדים שלנו. יש כל מיני גישות לגידול ילדים. המון.
אני רוצה לספר פה קצת על גישה שאני לומדת אותה ומתנסה בה, גישה שמכניסה סדר לתוך איזושהי ידיעה פנימית שמתפתחת אצלי. זו גישה שמדברת על שמירת קו המחשבה של הילד או שאהיה כנה ואומר – לנסות לבטל את קו מחשבה זה, כמה שפחות.
לגדל אותו עם כמה שפחות להפריע לו - to let him be - פשוט לתת לילדים שלנו להיות מי שהם נולדו להיות - אנרגטית ומחשבתית. לתמוך בהם, לחבק אותם, לכבד אותם ואת הרצונות שלהם. כמובן ללמד אותם, לתת להם מסגרת ולהציב גבולות.
בתוך המקום הזה – לשחרר אותם ולתת להם להיות עצמאים בחשיבה שלהם.
אנחנו, ההורים שלנו וגם הילדים שלנו נולדים מחוברים לקול הפנימי, עם קו מחשבה משלנו.
לאט לאט התרחקנו מהסנטר, מהעוגן הפנימי הזה.
מה אני אומרת בעצם? בואו ניתן לילדים שלנו להיות הם עצמם.
איך נאפשר להם את זה? נקשיב להם, נאהב אותם וניתן להם מסגרת.
מסגרת מייצרת ביטחון אצל ילדים.
כשהילד יודע מה צפוי לקרות הוא מרגיש תחושת ביטחון.
בשביל שהמסגרת בבית תעבוד, תשרה שלווה, כדי שההתנהלות בו תהיה זורמת, היא חייבת להיות מתאימה קודם כל לכם ההורים. תבחרו מסגרת שתוכלו לעמוד בה, לפי האני מאמין שלכם, וכן אני מתכוונת לשבת עם בן הזוג, לחשוב ולהגדיר ביחד מה חשוב לכם בבית ועם הילדים.
מדובר על לקבל החלטה לשים את האווירה המשפחתית ואת היחסים בתוך הבית במקום הראשון, מתוך ההבנה שהבית הוא המעצב הפנימי הכי גדול שלנו.
כל אלה לפני מקום הרצונות שלנו. (שיהיו מוצלחים, חכמים, מנומסים, ממושמעים, ילדים טובים במסגרות וכו') הנה כמה דוגמאות למקומות שבתום לב אנחנו מבטלים את קו המחשבה של הילדים וכמה הצעות לשינוי:
החלטתם שאתם רוצים שביתכם בת ה 5 תתלבש לבד לגן. נהדר! ואז, היא בוחרת חצאית ורודה וחולצה כתומה. מה קורה אצל הרבה הורים? או שיש כל מיני חוקים וכללים אבל אין באמת מסגרת ברורה. או, שיש מסגרת, אבל לא מאפשרים לילדים להיות עצמאיים בתוכה.
שולחים את הילדה להתלבש לבד ואז כשהיא חוזרת עם חצאית ורודה וחולצה כתומה אומרים לה- "אוי מה את לובשת חמודה? את לא יוצאת ככה מהבית, לכי להחליף בגדים"
ואז הילדה חווה תסכול ותחושת ביטול.
סומכים עליי..? בוטחים בי..? אני יכולה לבד.. אני לא יכולה לבד..? אני לא בסדר ??
כשדבר כזה קורה, נשאל את עצמנו, מה חשוב לי יותר? מה תחשוב השכנה או חשוב לי לכבד את הילדה שלי ולתת לה תחושה שאמא מגבה אותה ??
יכול להיות, שאני כאמא מאוד מנוהלת ממה שאחרים חושבים, שגדול עליי שהבת שלי תלך עם חצאית ורודה וחולצה כתומה לגן. זה בסדר. אין ביקורת כרגע. רק אז, כדאי יהיה שנחליט על מסגרת שתתאים לגבולות האישיים שלנו, ליכולות שלנו וגם למקומות בהם אנחנו יודעים שקשה לנו להתגמש.
מה זה אומר להכניס את זה שהילדה מתלבשת לבד לגן למסגרת של הבית?
להכניס את זה למסגרת יהיה לדאוג שיש מדף ברור בארון לבגדי הגן, במדף אחר אפשר לשים את שמלות המלמלה והתחפושות של הנסיכות..
(יעזור גם לאבא) אם החלטנו שזה במסגרת, אם בחרנו שזה בסדר לנו הכלל הזה-
אנחנו נכבד את הילדה שלנו ולמרות שהבחירה שלה היא לא לטעמנו האישי, אנחנו נחזק אותה ונגיד "איזה יופי שאת יודעת לבחור את מה שאת רוצה" "שאת יודעת לבחור מהמדף הנכון" "איזה יופי שהתלבשת בזמן"  "כמה שאת עצמאית" "את מקסימה שהתלבשת לבד" וכו' .. כך, היא חווה עצמאות, ביטחון, יצירתיות, אחריות, סומכים על%

 
  לצפייה בתמונות שלי
דפי נומה רוזנצויג
דפי נומה רוזנצויג