כניסת מאמני ומגשרי גומא
שם משתמש:   
סיסמא:
חייגו עכשיו: 1-800-366-116
מרכז תוכן       
גומא - מרכז גישור ואימון אישי - מרכז תוכן
 

המגשר ונשף המסכות המתמשך- מתחפשים - לא רק בפורים

עו"ד יונתן נפתלי, מגשר בתפיסה נרטיבית / 2014-03-11

המגשר ונשף המסכות המתמשך- מתחפשים - לא רק בפורים

 

מאת עו"ד יונתן נפתלי, מגשר בתפיסה נרטיבית[1]

 

בפורים מתחפשים. אבל בעצם כל הזמן אנחנו מתחפשים. מתחפשים למה שאנחנו מאד לא. מאד נדיבים, מאד אוהבים, מאד אכפתיים, מאד הגונים. מתחפשים למה שהיינו רוצים אולי להיות. מאד בוגרים, מאד רציונאליים, נטולי תשוקה לנקום ולהכאיב, בכלל לא בוגדניים ומלאי אחריות חברתית.

 

וזה שמתחפשים למה שנדמה לנו שראוי ונכון ולמה שאנחנו חושבים שאנחנו לא -זה טוב מאד. כי למעשה אין איזה עצמי אחד אמיתי. אלא כל אחד מאיתנו הוא צירוף של תחפושות. התחפושות הן גם חלק מהסיפור המועדף שלנו על עצמנו. עצם זה שיש לי מחשבה שכדאי להתחפש לאדם מלא חמלה זה אירוע. האירוע הזה יש לו משמעות. הוא גורם לי לנסות את המסיכה של חמלה, להתאמן עליה, לבדוק את גודל מסיכת החמלה. את התאמתה לשאר המסיכות והדמויות המרכיבות את עלילת חיי הדינמית. חבישת מסיכת החמלה מפתחת משהו חדש בזהות שלי.

 

ההתנסות בללבוש פנים אחרות, בלהיות דמות אחרת זו חוויה מרגשת, משמחת, מצחיקה, לעתים מפחידה  ומלחיצה. אבל היא מעשירה את מי שאני. ילדים וגם מבוגרים אוהבים לשחק משחקי תפקיד, זה מקנה להם עוד חיות, עוד נקודות מבט על עצמם ועל הסביבה. ילדים משחקים וכך מפעילים את הדמיון ומתפתחים. והדמיון מבחינתם הוא חלק מהמציאות. וכך גם אנחנו המבוגרים. כי אין מציאות. יש את הרעיונות שלנו על מהי המציאות. ולכן מעשה ההתחפשות, המשחק, ההצגה כאילו אני אחר מאפשרת לי וגם לסביבה שלי לבנות מציאות. לתת משמעות אחרת לאירועים.

 

ובגישור? גישור הוא מסיבה תוססת במיוחד של תחפושות. כי יש הרבה התמודדות עם קושי, תחושות כמו לחץ וכאב, רגשות כמו כעס ופחד וצרכים בלתי סימפטיים כמו נקמה, צורך בשליטה ורצון להכאיב.

 

וכמו בכל מסיבת תחפושות טובה, גם מנחה מסיבת הגישור- המגשר-  צריך לעודד אנשים להתחפש, כי כך קל להם יותר להיות במסיבה, להיות נוכחים ולהתחבר לאחרים, דווקא מתוך התחפושות שלהם ששומרות עליהם ומאפשרות להם לצאת משבלונה ולנוע מזהות צרה לזהות עשירה, מורכבת, רבת פנים. כי הזהות רבת הפנים, יכולה להרשות לעצמה לסלוח, לשנות, לקחת אחריות על טעות ולראות זהות רבת פנים של שאר משתתפי מסיבת הגישור.

 

אז בעצם המגשר, לפי תפיסת הסיפור הזו, מעודד את המגושרים להיות רבי פנים, להיות בהרבה תחפושות ומסיכות, לספר סיפור מורכב יותר על עצמם ועל שאר המשתתפים, מתוך כל הדמויות הנוספות הללו. כשיושבים בגישור רק אח ואחות הרבים על ירושה. זו זהות מאד צרה. כשמצרפים למסיבה הזו עוד דמויות שהן בעצם שם בתוך האח והאחות, אז אפשר להתחיל לרקוד. זה אולי יהיה גם מאבק בין אח ואחות אבל גם שאר התחפושות תשתתפנה ברקימת הסיפור החדש. אם האח והאחות יתחפשו גם לילדים, וגם להורים, וגם לאנשים עם אכפתיות וגם למפלצות מרושעות, תהיה לגיטימציה לעוד חלקים ותתאפשר בחירה רבה יותר בעלילה שהם מעדיפים לעצמם מתוך עוד זהויות.

 

בעצם המגשר יכול לעזור לצדדים להתחפש אבל יכול גם לעזור להם ליצור תחפושת חדשה לבעיה עצמה. אפשר לעזור לה להתחפש למפלצת רעה, לקוץ, למכשפה, לדמות שיש לה תכנית גרועה מאד עבור הצדדים, תכנית שבעזרת עלילה משותפת הצדדים ישנו.

 

מכאן, שהמגשר יכול לעודד את שחקני וכותבי הסיפור- המגושרים- "לצרף" עוד דמויות שיעזרו להתבונן על הסיפור הרע, להכיל ולעכל אותו, לראות עוד רכיבים שיש בהם חיוב. כך, באמצעות עוד תחפושות/תפקידים, שגם הן בעצם ביטוי לזהות העשירה של הצדדים, ניתן יהיה למקם מחדש את סיפור הבעיה ולהחצינה. הבעיה שהופכת בעלילה החדשה, לדמות רעה מקבלת נופך. זה לא שהמגושרים רעים. הבעיה היא הרעה, המקלקלת. איתה יש להתמודד, עליה יסופר סיפור טוב יותר על הסכסוך, סיפור שמספרות עוד דמויות שאינן טובות או רעות אלא אנושיות ורבות פנים.

 

אם תרצו אין זו אגדה. פורים שמח.

 

 


[1] עו"ד נפתלי, כותב הספר מעשה הגישור,  מנחה בגומא ומרצה באוניברסיטת בן גוריון על גישור רב תרבותי בתפיסה נרטיבית.