כניסת מאמני ומגשרי גומא
שם משתמש:   
סיסמא:
חייגו עכשיו: 1-800-366-116
מרכז תוכן       
גומא - מרכז גישור ואימון אישי - מרכז תוכן
 

מה בין תחושת האושר לבין אימון לניהול קונפליקטים

מורן וייס, מגשרת ומנחה בצוות המנחים של גומא / 2015-10-15

השאלה "מהו אושר?"  העסיקה גם את הפילוסופים ביוון העתיקה. במהלך ההיסטוריה, ניתנו לה תשובות רבות ומגוונות על ידי פילוסופים, אנשי דת, פסיכולוגים, מדענים ועוד.

באמצע המאה ה-20 הוטבע המונח "רווחה נפשית סובייקטיבית" (subjective well-being) בהקשר לשאלת האושר, כמונח המתייחס להערכה סובייקטיבית כוללת שאדם מבצע לגבי איכות חייו, על פני רצף הנע בין הערכה חיובית להערכה שלילית, וכולל מרכיב קוגניטיבי ומרכיב רגשי (אפקטיבי).

כך שרווחה נפשית, או רמת  אושר, היא  תוצר לוואי של חוויות, תהליכים, נסיבות או פעולות שהאדם עושה ולאחר מכן - מעריך.

 

מחקרים מצביעים על 3 מקורות ל-  SWB(המודל של של יובומירסקי, שלדון ושקדי):

  1. גנטיקה ותורשה  50% (set point) - לרוב האנשים יש "רמת אושר כרונית" המעוצבת באופן גנטי, ומשקפת מאפיינים אישיותיים, טמפרמנט ומאפיינים אפקטיביים של הפרט שמקורם נירו ביולוגי. באופן יחסי, היא יציבה לאורך זמן וחסינה מפני השפעה או שליטה.
  2. נסיבות ומשתני סביבה  10% - דמוגרפיה, השפעות תרבות, יחסים בינאישיים, תעסוקה, מצב כלכלי, וכיוב'.
  3. ההתערבויות מכוונות  40% (!) - התערבויות מוכוונות יכולות לשנות בראש ובראשונה את היחס בין האפקט החיובי לאפקט השלילי (כלומר- את המרכיב הרגשי), ועל ידי כך להשפיע השפעה קריטית על רמת הרווחה הסובייקטיבית של האדם. 

מכאן, קל להבין איך אנשים שונים חווים באופן שונה מצבי קונפליקט או דחק דומים. נולדנו עם מטען גנטי שונה, ובסביבות מגוונות. חלקנו נוטים לחפש עזרה ותמיכה במצבי דחק, חלקנו נשארים עם זה לבד.

כשאנו מסתכלים על מצבי קונפליקט, הרי שמטבעם הם פוגעים ברמת הרווחה הנפשית שלנו, ואף נושאים מאפיינים של מצבי דחק (stress) – תנועה בין ייאוש לתקווה, בין חוסר אונים למסוגלות, בין כאוס לוודאות ועוד. המצב מחמיר כאשר אנו חווים חוסר איזון בין הנדרש מאתנו  לבין מה שאנו מעריכים שאנו מסוגלים לו. מתוך הערכת החֵסר (ובהיעדר ידע ומיומנויות) – הרי שתחושת הדחק מתעצמת, ורמת ה-SWB  נפגעת עוד יותר.

 

אלא, שתקווה עצומה גלומה במודל שמציעים לנו יובומירסקי, שלדון ושקדי. למעשה, 40% מרמת האושר שלנו נקבעים על ידי פעולותינו (או אי-פעולותינו) בזמני שגרה ודחק. 

אדם המצוי בקונפליקט צריך לייצר עבור עצמו עוגנים חיוביים – רגשיים וקוגניטיביים, המגבירים את תחושת המסוגלות העצמית הן ברמה הרגשית והן ברמה הקוגניטיבית ובכך לשמור ואף להעלות את רמת הרווחה הנפשית הסובייקטיבית שלו.

 

מחקרים מלמדים שאנשים שנקטו באסטרטגיות התמודדות יעילות עם מצבי דחק - דוגמת קבלת עזרה, תכנון מוקדם של פעולות ואמונה בעצמי, חוו תחושת רווחה נפשית סובייקטיבית גבוהה יותר מאלו שלא נתמכו.

 

ופה אנחנו נכנסים לתמונה. מגשרים המומחים בתהליכי אימון לניהול קונפליקטים.

לאורך השנים, הוכר הצורך בפיתוח מודלים ופרקטיקה מקצועית ייחודית לתהליכי התערבות גישורית בליווי צד אחד במחלוקת.  תאוריית ופרקטיקת האימון ליישוב סכסוכים קיבלו הכרה כהתמחות משמעותית ונחוצה, בתחומי הפרט והמשפחה, הארגון והפיתוח העסקי, ואף בהיבט הקהילתי. תהליכי האימון מתקיימים הן כעומדים בפני עצמם, והן כהליך מקדים/מקביל ליישוב הסכסוך בדרכים אחרות.

 

מגשר מומחה באימון לניהול קונפליקטים עובד עם המודרך באופן אישי. הוא מסייע לו לנהל טוב יותר את ה"איך" ולא רק את ה"מה"-  הן בהתמודדות הקונפליקטואלית שהוא מביא, והן בתקשורת הבינאישית הכללית שלו.  הוא מסייע למודרך לעבור מראיית צרה של הקונפליקט, לראייה רחבה, רב-מימדית ומורכבת שמתוכה עולות גם אפשרויות נוספות ליישובו.

תהליך של אימון לניהול קונפליקטים מצייד את המודרך בידע וכלים, מעצים אותו ונוסך בו בטחון ביכולתו לנהל את חייו ולאמץ אסטרטגיות תקשורת והתמודדות יעילות במצבי קונפליקט כמו גם במצבי שגרה. הוא מרחיב התנסויות ומזמן צמיחה משמעותית בבחינת השפעה על רמת הרווחה הנפשית הסובייקטיבית של האדם.

 

 

סקרנים לשמוע עוד? צרו קשר לקבלת פרטים נוספים על התמחות באימון לניהול קונפליקטים....