כניסת מאמני ומגשרי גומא
שם משתמש:   
סיסמא:
חייגו עכשיו: 1-800-366-116
מרכז תוכן       
גומא - מרכז גישור ואימון אישי - מרכז תוכן
 

מטרות ועקרונות הגישור הנרטיבי

עו"ד יוני נפתלי – מגשר ומנחה קורסי גישור ופרקטיקום / 2014-11-20

מטרת הגישור הנרטיבי הינה ליצור סיפור חדש  משותף לצדדים עבור המציאות שלהם. האסכולה הנרטיבית מניחה כי אנשים נוטים לארגן את ההתנסויות שלהם בצורת סיפור. אנשים מתפתחים מתוך נרטיבים שונים העוזרים להם לעצב את התפיסה שלהם לגבי עצמם, לגבי מה שקורה להם ולגבי אחרים. אנשים פועלים מתוך הסיפורים שבנו ובהתייחס אליהם, תוך שהם ממשיכים לעצב את עלילת חייהם. "האדם הוא תבנית  נוף מולדתו" – הוא מעוצב בעיקר על ידי אוסף החווית וההתנסויות הנתפסות אצלו דרך המסננת והמשקפיים התרבותיים שלו. האדם מכיל מגוון של זהויות, כל זהות או דמות כזו מורכבת ממארג של מסורות, אמונות, תרבות, ערכים ועוד. אלו הם סיפוריו של אדם ויש להם חיים משל עצמם.

 התפתחות הסיפור הקונפליקטואלי- במצב של קונפליקט, הסיפור תופס תאוצה ומתפתח בתודעה. מכאן, שהגישור עוסק בפירוק הסיפור וזיהוי התפיסות ממנו בנויות ה"עובדות".  "העובדות" הן בעצם רק הסיפור המקובל והנפוץ של כל צד על מציאות. הסכסוך הוא תוצאה של התנסות פוגעת, כאשר חוויית הפגיעה נקבעת על פי הפרשנות שניתנה לאירועים. עיקר הסכסוך נגרם ומוזן על ידי גורמים חיצוניים לאדם, שהוטבעו בו- והם הנרטיבים והטקסטים התרבותיים של מה נכון, הוגן, צריך וכדומה. מתוך תפיסה זו של קונפליקט נגזר שצרכי כל צד ואף תיאור "עובדות" הסכסוך ניתנים לפרשנות במהלך דיאלוג בין הצדדים.

פרשנות הסיפור- הפרשנות למה שהתרחש היא תלוית הרקע החברתי של כל מגושר. סיפור המעשה נבנה תמיד רק מהחומרים התומכים בתפיסת הקונפליקט ותפיסת העצמי והאחר- של המספר. חומרים הסותרים את קיום הקונפליקט, כמו למשל תכונות טובות של הצד השני או אינטראקציה מספקת בין הצדדים, נשמטים. הסיפור הוא המגשר ביננו לבין המציאות אך גם גורם לקריאה שונה של המציאות על ידי אנשים שונים.

סיפור הגישור -הצלחת הגישור אינה ביכולת להפריד בין הסיפור לבין המציאות אלא ביכולת לטוות סיפור חדש על המציאות. הסיפור החדש צריך להיות מתקבל על דעת הצדדים ולהכיל את הארועים המרכזיים בסכסוך באופן שתהיה לו משמעות עבורם. לכן הגישור הנרטיבי הוא מעשה פרשני המשנה מציאות. 

מיקוד ביחסי הצדדים-מטרת הגישור הנרטיבי אינה ליצור צמיחה מוסרית כמו הגישור הטרנספורמטיבי אך ישנה ציפייה ששינוי חברתי יתחולל עקב סיפורים מספקים יותר במישור יחסי הצדדים. הסכם, אם יהיה, הוא עוד סוג של עלילה שנרקמה בין הצדדים ואשר יצטרך להשתלב בשתי וערב של החיים, יש לו חיים משלו מעבר לכתוב בחוזה. המגשר הנרטיבי עסוק יותר בבניית ההתנסות המשותפת העתידית מאשר בחוזה המייצג אותה.

 

הנחות ומאפייני הגישור הנרטיבי

  • השיח הדומיננטי החל על הצדדים והמגשר הוא שמעצב הנחות יסוד ואת מה שנתפס כמובן מאליו. כל שיח מאופיין בין היתר בתבניות חשיבה ובשימוש במלים מסוימות לתיאור ולחוויית ההתרחשות. השיח הדומיננטי מכתיב מה ייחשב נכון והוגן, יצור ציפיות וגם יעצב את הצרכים האישיים של כל  צד ומה שנתפס על ידו כזכויותיו.

  • שיח אלטרנטיבי יבוא לידי ביטוי במעין כיסי התנגדות לשיח המרכזי, למשל הבעת מחאה על כך שהגישור מתנהל בעברית כשצד אחד ערבי או כעס על הנורמה שבאופן אוטומטי האשה נחשבת הורה טוב יותר או שהאשה נחשבת נחותה בכישוריה הטכניים. כל אימת שיש חוויה של דיכוי וחוסר צדק יהיו גם ביטויי מחאה שיהוו פתח לשיח חלופי. למשל ניהול הגישור בשפה בה כולם שולטים באותה מידה, הורות משותפת או חלוקת תפקידים לא לפי מגדר אלא לפי כישורים.

  •  הבעיה בה עוסק הגישור אינה נובעת מחסר אצל המגושרים או מהתנהגות רעה או ממשהו  שהתקלקל אלא כענין הנובע מהיחסים ביניהם, על רקע נרטיבים שונים ויחסים שנפגעו.  המגשר עוסק בתיקון היחסים הללו כבסיס לכל התקדמות אחרת. רק כאשר יהיה די אמון בין הצדדים ניתן יהיה לבנות סיפור חדש ומשותף להם. תפיסה ריפויית זו תואמת את תפיסת הסכסוך המזרחית לפיה כשיש סכסוך- נפגע מרקם החיים והמגשר מרפא את הסכסוך ומשיב את ההרמוניה על כנה.

 

פעולות ומהלכים אופייניים למגשר נרטיבי

הגישור הנרטיבי מבוסס על שלושה שלבים- מחוייבות, פירוק הסיפור של כל צד ובניית סיפור חלופי.

א. מחויבות- המגשר מייצר בשלב הראשון יחסים עם המגושרים. הוא בונה יחסי אמון עם הצדדים, מסייע להם לעצב את הגישור לפי הרגישויות שלהם, ומכיר אותם ואת סיפוריהם.

ב. שלב הפירוק- דה קונסטרוקציה של סיפורי הצדדים- בשלב זה המגשר עוזר לצדדים להיפרד מהסיפור רווי הקונפליקט ולפרקו לרכיביו. המגשר עסוק בהקשבה לסיפורים ולשיחה ובהבנת הנרטיבים והתפיסות המצויים מתחת לפני השטח של השיחה. המגשר מקשיב גם לסיפור העולה תוך כדי הדיבור על חייו של המגושר על מניעיו ותפיסותיו. המגשר מחפש את הסיפור או הסיפורים המניעים את המגושר- את המשמעות שהם נתנו להתרחשויות שהיו ולמה שקורה בחדר הגישור.

החצנה- העקרון המנחה את המגשר הוא-"האדם אינו הבעיה, הבעיה היא הבעיה" המגשר פועל להפרדה בין הסיפור של הקונפליקט לבין האנשים. הסכסוך אינו נובע, לתפיסת הגישור הנרטיבי, מצרכים מתנגשים ומאשמה אלא מסוגי שיח שונים המתנגשים זה בזה. החצנת הסכסוך אינה טריק אלא נובעת היישר מתפיסת הסכסוך. לכן המגשר מסייע ב"יצוא" הסכסוך מהאנשים - לסוגי השיח השונים. מהלך זה מסיט את המיקוד מאנשים לא טובים, לסיטואציות. המגשר מקנה לסיפור או למצב עצמו רצונות, התנהלות ואף רגשות - שהם אשר גרמו להסלמה. שני הצדדים יכולים כך להפוך לקורבנות של המציאות ולא של הצד. דרך זו של עבודה פותחת פתח לכך שבין גירוי לתגובה יש אפשרות לבחירה בתגובה. הבחירה יכולה להשתנות אם המגושר יפתח ערנות לאפשרויות שונות או לתבניות או להנחות שיצרו ויוצרים את תגובתו.

פרדיגמה- המגשר מזמין כל צד להתייחס למרכיבים הנרטיביים, מותני השיח הדומיננטי- המשפיעים על ראייתם את הסכסוך וכך מאפשר לראות שהסיפור שלהם הוא פרי שיח מסויים- פרדיגמה, תפיסה מסוימת וייתכנו עוד סוגי שיח או סיפורים אפשריים.           

הצדדים מוזמנים לשקול עד כמה הסיפור והחיים שלהם הושפעו מתבנית החשיבה שאימצו. למשל- "עד כמה האופן בו אתה רואה את עצמך מחויב לפרנס, כגבר, השפיע על החופש וההנאה שלך מהחיים עד היום?", "באיזה מידה היית רוצה שהדברים יתנהלו אחרת?"

ברית נגד השפעות הסכסוך- המגשר פועל ליצירת ברית בין המגושרים כנגד האפקט של הסכסוך. כדי להגיע לכך, המגשר פועל מהרגע הראשון של הגישור ליצירת יחסים של הקשבה, דיאלוג וכבוד בין הצדדים ולתיקון היחסים הקיימים.

מיפוי היחסים-המגשר בודק עם הצדדים כיצד הסכסוך השפיע על היחסים ביניהם, כיצד הם היו לפני הסכסוך וממה מורכבים יחסים אלו. המגשר מחזק את הניגודיות ביחסים, בין לפני הסכסוך לתקופה שלאחר תחילתו, כדי לחדד את האפשרות לסיפור חילופי. הוא יכול למשל לשאול שאלות כמו:" תוכלו לספר לי סיפור שיאיר את ההבדל בין הדברים כפי שהיו אז לבין הדברים כפי שהם כעת?" או:"יש אירועים והתנהלות שלכם בעבר, היכולים לתת תקווה לכך שתוכלו למצוא פתרון לבעיות בהווה?"

ג. בניית סיפור חלופי- המגשר פועל בשלב זה לכתוב במשותף סיפור חדש בו מתעמעם או נעלם הקונפליקט. המגשר נעזר, בבניית הסיפור החלופי, ברכיבי מציאות בלתי קונפליקטואליים, כמתואר לעיל, בסוגי שיח חלופיים שהובהרו קודם לכם וכן ברצון הצדדים להשתחרר מהקונפליקט ומהשפעותיו המכאיבות. כחלק מכך הצדדים מוזמנים למפות את השפעות הקונפליקט עליהם ועל גורמים נוספים הקשורים אליהם- ילדים בני זוג, עמיתים, כפופים, מנהלים וכדומה.

המגשר מסמן כל הסכמה, גם תהליכית, גם לגבי עובדות. כל הסכמה בין הצדדים היא שינוי ומובילה אותם עוד צעד בדרך לסיפור חלופי שלהם על המציאות. הגישור הנרטיבי עוסק לא רק בהגעה להסכמה בסיום הסכסוך אלא בבניית היסטוריה של הסכמות, רצף מלא של הסכמות קטנות ובניית יכולת הולכת וגוברת של הצדדים ליצור הסכמות.

2. התאמת הגישור הנרטיבי לתחומים ספציפיים

פתרון סכסוכים על פי התפיסה הנרטיבית מתאים לכל המקרים בהם יש יחסים נמשכים בי הצדדים או פוטנציאל ליחסים כאלו. לפיכך, גישור נרטיבי מתאים לסוגי המקרים הבאים:

  • גישורי משפחה- בני זוג, כשהמטרה להיפרד

  • גישורי משפחה בני זוג, כשהמטרה לשקם את היחסים

  • גישורי משפחה- ירושות

  • גישורי משפחה- סוגיית הבן הממשיך

  • גישורים פנים ארגוניים

  • גישורים בין שותפים עיסקיים

  • גישורים בין חברות

  • גישורי ספק- לקוח, כשיש סיכוי למערכת יחסים נמשכת

  • גישורי קהילה

    תהליכי בניית הסכמות בקהילה למשל בסוגיות כמו:

    - איזה בית כנסת יהיה בקיבוץ שלנו?

    - איך ננהל את הבית המשותף שלנו?

    - מה החזון של הישוב, בית הספר שלנו?

    - איך נסתדר -הרחבה עם בני המושב החקלאים