כניסת מאמני ומגשרי גומא
שם משתמש:   
סיסמא:
חייגו עכשיו: 1-800-366-116
מרכז תוכן       
גומא - מרכז גישור ואימון אישי - מרכז תוכן
 

על חירות וגישור

דניאל פויירשטיין, מגשר ומדריך קורסי גישור / 2014-03-26

אנחנו חוגגים את חג הפסח בקרוב. חג הפסח מייצג את ההסיטוריה של העם היהודי שחוגג שנה בשנה למעלה מאלפיים שנה את יציאת מצריים. היציאה מעדות לחירות.

יציאה זו מגולמת גם בעולם הטבע שסביבנו. הצמחיה יוצאת מתרדמת החורף, הירוק מאיר בכל פינה, הפרחים מלבלבים, האילנות, בקיצור חגיגה.

ואיך זה קשור לגישור ?

הייתי רוצה להתייחס לשתי נקודות.

נקודה אחת שהיא די ברורה, שגישור טוב יכול לסייע לנו להשתחרר מעול המחלוקת או הסכסוך שאנחנו נמצאים בו וחיים אותו. כשגישור נעשה בצורה נכונה חכמה ואוהבת המגושרים שלנו משתחררים מעול כבד. מזכרונות כואבים, רגשות סוערים, מחשבות טורדניות – ומתאפשרת אוירה נקייה יותר. לא פעם כשאנחנו שואלים מגושרים מדוע הם בחרו בהליך הגישור – התשובה הפשוטה כל כך היא – פשוט רצינו לשים את כל זה מאחורינו כבר.

הרבה פעמים אנחנו פוגשים אנשים שסך הזכרונות הטובים שלהם ביחד גדולים מסך הזכרונות הקשים. אחד הדברים המרגשים בגישור הוא לראות ולחוש בתחושת ההקלה של שני שותפים שחוזרים לדבר אחד עם השני, ואולי אף להמשיך ולשתף פעולה, או לראות זוג הורים שנפרדים שמסוגלים לתקשר שוב ולשתף פעולה בצורה מיטיבה עם עצמם ועם ילדיהם.

הנקודה השניה שהייתי רוצה להעלות אותה כאן – שמירת גבולותינו כמגשרים על חירותם של האנשים. בקורסי הפרקטיקום אני רואה לא מעט פעמים את המגשר המתלמד שרואה מולו אדם שלדעת המגשר הולך לבחור את הבחירה הפחות מיטיבה עבורו. שוב, לדעת המגשר. והמגשר נמצא בדילמה קשה.

מצד אחד הוא רוצה בטובתו של המגושר. הוא מעוניין שהמגושר יעשה את הבחירות הטובות ביותר עבורו. מצד שני, הוא מחוייב לשמור על חופש הבחירה של המגושר.

מה עושים ? עד כמה אנחנו מבהירים למגושר שבחירתו שגויה (לדעתינו כמובן).עד כמה להתעקש על כך. האם בכלל מתפקידנו להאיר את עיניו ? האם מתפקידנו לשכנע אותו שהוא טועה בבחירתו זו – באילו אמצעים ובאיזו עוצמה ?

קיימות גישות שונות אצל מגשרים שונים. ובנוסף, בסופו של דבר הגבולות הם אף פעם אינם כה חד משמעיים וניתנים לפרשנות. אני יכול לשתף כאן בתפיסתי שאותה למדתי ממורי והפנמתי ואותה אני גם מלמד

אחד הדברים המייחדים את הגישור בשונה מההליכים האחרים הוא חופש הבחירה של המגושר. בעיני זהו עקרון עמוק ורחב. על מנת להגן על העקרון הזה מפנינו המגשרים, אני בוחר ללכת כמה צעדים אחורה. ולהתבונן בהתערבויות שלי. עד כמה התערבות זו או אחרת איפשרה את הבחירה, עד כמה השאלה ששאלתי רמזה למגושר מה אני חושב באמת ואיזו בחירה עדיף שיבחר. גם אם אני עושה 'בוחן מציאות' למגושר שמעמיד אותו מול המציאות המשפטית והאחרת – אני עושה זאת בזהירות הראויה ואך ורק כדי לשרת את המטרה – והיא איפשור בחירה מודעת של המגושר.

היופי של הגישה הזו בעיני היא ההעצמה של המגושרים. למגושרים נטייה הרבה פעמים לבקש מאיתנו עצה, סיוע פתרון. בדומה לבני ישראל שיצאו ממצרים ובכל קושי שנתקלו אמרו למשה – יאללה תחזיר אותנו למצרים. כלומר המנגנון הזה של הבריחה מהחופש טבוע בנו במידה מסוימת (וראו את הספר המרתק של אריך פרום – מנוס מחופש).

וכשאנחנו מעודדים את המגושרים שלנו לקחת אחריות, לעשות את הבחירה בעצמם ועם עצמם – אנחנו לא רק מאפשרים להם את חופש הבחירה, אנחנו גם מאפשרים להם לצמוח ולהיות אנשים אחראים ובוחרים.

חג חירות שמח