אין דברים מקריים. היקום פועל על פי חוק המשיכה.

אם כך, לקחתי לידי עותק מרוט למדי של פו הדב מאת א. א. מילן בתרגום של ו. ישראלית וא. ד. שפירא בהוצאת מחברות לספרות 1974. שמעו והסכיתו מה למדתי מפו הדב על חוק המשיכה.

משפחה, הורות ואימהות הם אחד הנושאים החשובים בעיני רבים מאיתנו.

אנשים רבים מתייחסים להורות כאל תפקיד בעל חשיבות עליונה מכלל תפקידיהם בחיים, וכמקור לסיפוק רב.

במאמר זה אני מתייחסת לאימהות ולדמותה האימהית של קנגה הקנגורו מהספר פו הדב, אך גם אבות יכולים למצוא את עצמם בתמונה.

במשחק האותיות במילה מיקוד, מעניינת הקוטביות הבאה:

עבר- קדום, קדם  למול העתיד- קידום.

בקיומו של מיקוד הנכון לנו, יהיו מרכיבי העבר שלנו כתומכים בבסיסה של היצירה העתידית שאנו שותפים לה.

"קשה לי לבצע החלטות", משפט שהוא די רווח במפגשי האימון, וחלק בלתי נפרד מהתמסרות המתאמן לתהליך עצמו. ההחלטה היא  שלב מתקדם וכמעט סופי בתהליך שלם, ובו אינספור גורמים מניעים היוצרים בסיס איתן להבטחת הוצאתה לפועל.

אם ננתח את מרכיבי המילה הרגלים בשינוי תנועות, נקבל את המילה ה+רגליים, נראה שההרגל בא מפעולת הרגליים. פעולה שחוזרת יום אחר יום באופן אוטומטי ומבלי שימת לב למשמעותה בחיינו.

לרוב הרגלים משאירים אותנו באזורי הנוחות המוכרים לנו.

לכל אדם מאתנו יש בחייו מטרות, יעדים אליהם הוא שואף להגיע, משאלות לב וכמיהות.

השאלה האמיתית שנשאל היא האם אנו עושים את מה שצריך כדי לענות על הצורך האמיתי בהבעת משאלות  הלב? האם היא ברת השגה ומשהו שאוכל ליישמו בדרכי פעולה רצויות?

אתחיל בסיפורו של פאצ' אדמס, סטודנט לרפואה שהאמין כי ניתן לרפא חולים באמצעות הצחוק,במהלך לימודיו פתח קליניקה ללא רשיון לטיפול בחולים שלא יכלו להרשות לעצמם לשלם על טיפוליהם.

יש אנשים הנולדים עם נטיות  יצירתיות, אחרים רוכשים אותם במהלך חייהם. המוזיקאי מתאמן באינטנסיביות על מנת לחזק את נטיותיו והפוטנציאל הגלום בתוכו, למרות היותו בעל נטיות מוזיקליות מולדות.אך אם קיים בו הכשרון המולד ולא  הצליח לפתחו במהלך חייו, מירב הסיכויים שלא  יהיה מודע לפוטנציאל הטמון בו ולא יצליח לממשו במהלך חייו.

בבוקר של יום חורפי בשעה עשר ושלוש דקות יצאה אימי מהבית ונותרנו לבד אבי החולה אני והעתיד לבוא,  בשעה עשר ושש דקות, אבי, שציפורניו היו נעוצות בכף ידי הביט בי בעיניו הכבויות, משך בכתפיו בתנועה של "אין מה לעשות" נשקתי למצחו ולאחר שלוש נשימות עמוקות הוא מת בזרועותיי.

במהלך דרכו של מנהיג, לאחר שעשה בחירה ללכת בדרך מסויימת, גם אם הדרך הזו, כלולה מכמה סעיפים, עליו להמשיך בדרך הזאת, כמו אותה אבן, המגלה את תכונת האינרטיות שלה, בהמשיכה במסע תנועתה, כאשר זורקים אותה בתוך חלל ריק. 

אצל כולנו קיימת התופעה הקרוייה הרגל. לעיתים אנו מבצעים פעולה זו באופן אוטומטי עד כי אנו לא מודעים שזהו הרגל ואנו מייחסים פעולה זו לחיינו והוויתנו הטבעיים – מי שאנחנו. כאשר אנו מגיעים למצב בו הפעולה שאנו עושים מפריעה לנו רק אז אנו נותנים את הדעת לעצמנו או לשותפינו לחיים איך חיינו היו יכולים להיות אחרת לולא פעולה זו ורק אז אנו תוהים על קנקנה כהרגל ואח"כ כהרגל נרכש. מרגע שהגדרנו את הפעולה כהרגל נרכש – וכל ההרגלים נרכשים, אנו משחזרים לאחור כיצד היא התחילה וכיצד הגענו למצב בו נתנו לה תוקף כל כך משמעותי בחיינו עד שהפכה לחלק בלתי נפרד מאיתנו ולעיתים מאישיותנו כלפי החוץ.

אני בוחרת לשתף במשהו  מאוד אישי הבא להזמין אתכם למנף את חג הפסח למקום של אימון. חווית האימון הראשונה שלי חוויתי בחג הפסח, מאז  חג זה קיבל משמעויות רבות נוספות ולאו דווקא המשמעויות שהנחילו לנו אבותינו. 

מוכרת לכם התחושה שאתם עומדים מול מישהו, זה יכול להיות בן הזוג שלכם, הילד שלכם, חבר שלכם, הבוס שלכם ואתם פשוט לא מבינים אותו? לא מבינים אותו, לא מבינים את ההתנהגות שלו, לא יודעים איך אתם אמורים להגיב, להרגיש, לא יודעים מה לעשות כדי שיהיה אחרת? מרגישים חסרי אונים, מפחדים, מתוסכלים. מוכר לכם?

אם אתה קורא את השורות הללו, זו כבר נקודה לזכות האופי שלך, לפחות לאופי הסקרני שלך...
האישיות שלנו בנויה ממזג ואופי.
מה אנחנו מתכוונים, כשאנחנו אומרים על מישהו שיש לו אופי?
איך בונים אופי חזק?
מכניסים קורטוב של רצון וכוח רצון.
מה זה כוח רצון וכיצד הוא שונה מרצון?

ברחוב מרכזי בעירי הייתה שורה גדולה של חניות יוקרתיות מכל מיני סוגים, מסעדות, רשתות הלבשה והנעלה, מספרות, סניפי תיווך, אבל חנות אחת הסבה את תשומת ליבי באופן מיוחד. היא הייתה חנות מוזנחת ללא שלטים, ללא ריהוט ומדפים,  חדר קטן ובמרכזו ערימת נעליים ענקית מכל מיני גדלים וצורות, נעליים לא ממוינים, ריח של עובש עלה משם בכל פעם שעברתי, לא הצלחתי להבין כיצד במקום כה יוקרתי, עם פוטנציאל גבוה לרווחים שוכנת לה חנות שקירותיה מפויחים אך יותר מכל סקרנה אותי הדמות שניהלה את החנות.

תקופת החגים קרבה ובאה עלינו לטובה, התוכניות כבר בעיצומן וכמוהן גם ההכנות.

מתחילים לבדוק ולשאול עם מי נחגוג השנה? אצל ההורים שלך או שלי? והאם זה משנה בכלל איפה נרגיש הכי פחות בודדים?

טיפולי פוריות הן תהליך מתיש ומייגע הן פיזית והן נפשית לשני בני הזוג. המעבר מחיי רווקות לחיי נישואים טריים והכמיהה להפוך להורים מתוך אהבה גדולה האחד לשני, מביאים את בני הזוג להתחיל בניסיונות להרות ולהביא ילד ולהגדיל את המשפחה האוהבת. כשהתהליך לא מצליח באופן טבעיקיימת פגיעה בתוכניות ובציפיות של בני הזוג, המובילה, לעיתים, למשבר ומעוררת תחושות של חוסר צדק ותחילת אובדן השליטה על מהלך החיים. הפנייה לטיפול מלווה, לרוב, ברגשות מעורבים. מצד אחד תקווה ואמונה ומצד שני הרבה מתח וחרדה.

ניקח לדוגמא זוג נשוי, שהחל את המרוץ לקראת ההיריון המיוחל: (מבוסס על סיפור אמיתי).

על הצורך בתכנון משותף של ההורים והילדים את חופשת הקייץ של הילדים מביה"ס.

ביום שהתיישבתי לכתוב על התמודדת ההורית עם הקשים של ילדיהם בתקופה זו  הימים היו ימי מלחמה, אזור דרום הארץ היה מופגז עדיין מידי יום בטילים. משפחות היו סגורות בבתים ודרום הארץ כולה הייתה משובת. צהל פעל ברצועת עזה ואנשים נצמדו למסכי הטלוויזיה. גם תושבי הצפון ספגו שני מטחים, שהזכירו להם ימים בלתי נשכחים, את מה שחוו הם בעבר הלא רחוק משך שנים ואת מה שעלול מתישהו להתפרץ שוב ולהתרחש באזור מגוריהם.

"אלף פעמים כבר אמרתי לך לסדר את החדר", לא נוסעים לפני שכולם חגורים! את התיק בית הספר מסדרים בערב לפני השינה!
מדברים בנימוס אחד אל השני, כולם יושבים יחד לאכול ארוחת ערב! חייבים להתקשר לסבא וסבתא לפני שבת, כל בשבת בבוקר אוכלים אצלנו פנקקים חמים.

איזה מין הורה אתה? איך הילדים שלך, בן/בת הזוג שלך, אנשים אחרים מסביבך ובעיקר אתה עצמך רואים אותך וממתגים אותך כהורה? האם אתה מרוצה מסגנון ההורות שלך ואם נדרש בו שינוי כלשהו?

מלכודת הקורבנות בזוגיות - מהו סגנון החיים שלך, זה שבחרת ויצרת לעצמך לפני זמן רב באמצעות המסקנות הילדותיות אותן הסקת מתוך חוויות הילדות שלך? כיצד משפיע סגנון החיים שבחרת מבלי להיות מודע לכך על ההתנהלות שלך, בקרירה, בחברה, במשפחה, בזוגיות ובחיים בכלל? האם אתה מרוצה מהבחירה שלך שנעשתה אז בילדותך? האם היית רוצה לשנות אותה ואם כן כיצד עושים זאת?

חדש יולי חלף עבר לו וחודש אוגוסט הגיע. חם ולח ביותר. הקייטנות הסתיימו והילדים בבית. הורים- האם המחשבה על החופש הגדול מכניסה אתכם ללחץ? אם כן, מה אתם מתכוונים לעשות בקשר לכך, כדי לעבור את חודש אוגוסט בשלום? החופש הגדול הוא חגיגה לילדים ו"כאב ראש" ואתגר גדול להורים! זו תקופה כלל לא פשוטה עבור ההורים, במיוחד לכאלה שעובדים ואין להם סבתא או סבא פנויים, המתגייסים לעזרה, או כאלה שמתקשים לממן 2 מחזורים של קייטנות יקרות ואת כל שאר הבילויים הרבים. איך מתמודדים עם חופש ארוך כ"כ, עם חוסר המסגרת ולעיתים גם עם חוסר הגבולות, עם הצורך להעסיק ילדים צעירים שעות רבות כל כך וגם הצורך לממן את כל היציאות הנופש המשפחתי והבילויים הרבים?

כמאמנים אנו מכירים היטב את המושג פרדיגמות ואת העוצמה וההשפעה, שיש להן על ההתנהלות שלנו בחיינו ואת החשיבות בלקיחת אחריות עליהן בזיהויין ובחינתן מחדש, כדי להחליט, אם לשמר אותן או להמירן בפרדיגמות אחרות, כאלה שמאפשרות עבורנו ומעצימות אותנו בחיינו. מערכת הפרדיגמות שלנו היא למעשה המפה, שבעזרתה אנו מנווטים את דרכנו בעולם, בחיים והיא נתפשת תמיד כצודקת ונכונה, גם אם אינה תואמת את המציאות. תפנית בפרדיגמות הינה מונח שטבע תומס קוון וסטיבן קובי מציג אותו בספר '7 ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד', כשלב ההארה בתהליך השינוי להיחלץ ולהינצל מכבלים של תפיסות ודעות קדומות ושגויות.

כללים הם דבר אלמנטרי: אנחנו עובדים לפי כללים, מדברים לפי כללים, נוהגים בכביש על פיהם (רצוי...) ועוד ועוד. תרצה ללמוד להתחיל עם בחורות? אל דאגה! יש סדנה שתלמד אותך את הכללים. תרצי לרדת במשקל? אין חשש! הדיאטנית תספק לך את הכללים! ואיך נחנך את ילדנו? כמובן, המחנכת שלו + היועצת החינוכית + הפסיכולוג + סופר נני לקינוח. הם כולם כבר ילמדו אותנו בדיוק ע"פ איזה כללים לנהוג.

"קשה לי לבצע החלטות", משפט שהוא די רווח במפגשי האימון,וחלק בלתי נפרד מהתמסרות המתאמן לתהליך עצמו.

ההחלטה היא  שלב מתקדם וכמעט סופי בתהליך שלם, ובו אינספור גורמים מניעים היוצרים בסיס איתן להבטחת הוצאתה לפועל.,

אני לא שווה... לא יקבלו אותי לעבודה... הוא סתם אומר שהוא מחבב אותי... הם בטח רק מרחמים עליי...מה הוא/היא עושה איתי? אני לא שווה אותו/ה... הערכה עצמית נמוכה.

בוקר שבת אחד שאלתי את בני הצעיר איך הוא רואה את המשפחה שלנו. דיברנו על הדברים שהוא אוהב לעשות עם המשפחה, על התפקידים שהוא ממלא, מה לדעתו מייחד אותנו כמשפחה, ואיך הייתה נראית המשפחה שלנו אם הייתה ספינה, מה הוא היה רוצה לשנות, לשמר וכדומה.

לפני מספר חודשים עמדתי בתור ארוך ומיגע בסופר. ממש רגע לפני שהתחלתי לקטר, להתלונן ולהשמיע לעצמי ולסובבים, טרוניות כמו "למה לי זה תמיד קורה "," למה הקופאית לא זזה, "עם המזל שלי ברור שאני אהיה בתור הכי ארוך בסופר","הגברת מאחורי דורסת לי את הרגל" וכ"ו, שנייה אחת לפני כל זה, נעצרו עיניי בכריכה של ספר שכותרתו סקרנה אותי - " קח אחריות על חייך – איך לא להיות קורבן".

באנגלית זה נשמע יותר טוב....THE D TALK ... באחד הסרטים הידועים נפגשים שני גברים לשיחה בנוגע לנשים ואחד מהם מוטרד ודי חושש לחזור לביתו כי מחכה לו בבית ה -D TALK    הוא יודע, שהגיע הזמן ל"שיחה" הזו של יחסינו לאן ...מלחיץ אפע'ס משו ....

מוכרת לכם התחושה שאתם עומדים מול מישהו, זה יכול להיות בן הזוג שלכם, הילד שלכם, חבר שלכם, הבוס שלכם ואתם פשוט לא מבינים אותו? לא מבינים אותו, לא מבינים את ההתנהגות שלו, לא יודעים איך אתם אמורים להגיב, להרגיש, לא יודעים מה לעשות כדי שיהיה אחרת?
מרגישים חסרי אונים, מפחדים, מתוסכלים.
מוכר לכם?

הערב מגיע, ומתחילה התרחשות בבית, המחשב הנייד מגיע לפינת האוכל, בודקים שהטלפון מוטען טוב, והדפדפת נשלפת, קובץ "דוח המאמן" מועלה, האתר נפתח, והינה מתקרבת השעה וההתרגשות גוברת. מה יביא הלילה הזה?

הנרי פורד אמר: "אם אתה מאמין שאתה יכול, ואם אתה מאמין שאתה לא יכול - בשני המקרים אתה צודק". מיכל אנג'לו אמר: "אלוהים, תן לי את הכוח לרצות הרבה מעבר למה שאני יכול להשיג".

אם אתה בונה קריירה, או מחליף תפקידים? נסה לחשוב מיהם האנשים עליהם אתה מסתכל כאנשים בעלי קריירה מוצלחת, אנשים ש"עשו את זה". מה מאפיין אותם? מה משותף להם? אם תנסה למצוא קווים משותפים ביניהם, תראה כי כולם בנו את עצמם למקום בו הם עומדים היום, בדיוק כפי שבנו את העסק בו הם שותפים, או שהם שותפים ותורמים לצמיחה של המוצרים, המותגים או החברה שהם חלק ממנה.

האם אתם מרוצים מחיי המשפחה שלכם? אם לא, ממה אתם לא מרוצים ומה אתם צריכים לעשות לשם כך כדי לשנות את המציאות המשפחתית שלכם? איך אתם רוצים לראות את המשפחה שלכם היום ובעתיד כשהילדים שלכם יהיו אנשים בוגרים? שאלות אלה ואחרות נשאלות בתחילת תהליך האימון המשפחתי במטרה לעורר חשיבה, שתניע הורים לפעולה, לצורך יצירת שינוי משפחתי ולהשגת המטרות המשפחתיות. זוכרים את החלום המשפחתי האידילי שהיה לכם פעם: משפחה מאושרת ושלווה החיה יחדיו באהבה ובהרמוניה? במציאות בדרך כלל זה נראה שונה. בעידן מורכב, לחוץ ותובעני, המשפחה המודרנית היא גוף חברתי המציב קשיים ואתגרים רבים ומורכבים בפני ההורים, שלא למדו את מקצוע ההורות, כאלה הרוצים לגדל את ילדיהם בדרך שונה ולנהל חיי משפחה שונים טובים בהרבה מאלה שהם חוו כילדים, אך לא יודעים כיצד לעשות זאת ובמצבים רבים מוצאים עצמם מתנהגים ומדברים בדיוק כמו הוריהם. אנשים רבים רוצים ליצור שינוי במשפחתם אך לא יודעים כיצד עושים זאת. לעיתים הם פונים למומחים לקבל מהם עצות ופיתרונות לקשיים, אך פעמים רבות מוצאים עצמם עם אותם קשיים ובעיות, שלא קבלו מענה. כמאמן אני מאמין בגדולתו של ההורה, בכוחות ובחוזקות שלו. אני מעצים אותו ומחזק בו את האמון בעצמו וביכולתו להתמודד וליצור את שינוי רצוי בהתנהלות משפחתו. באימון המשפחתי אנו מזהים את התנהלות המשפחה היום ואת התמונה המשפחתית הרצויה ופועלים כדי לצמצם את הפער בין השניים. אנו מגדירים יחד את ערכי המשפחה, שהם הבסיס לתפיסת העולם של ההורים למדיניות משפחתית ולהתנהלות החדשה של המשפחה. ערכי המשפחה משתקפים בתמונת העתיד הנבחר של המשפחה, שאותו אנו מכנים "חזון משפחתי" ושאותו אנו שואפים לממש ולחיות.
 

מאיה חברה שלי התקשרה ערב החג ואמרה שממש קשה לה. מה בדיוק?

אוף... הרבה דברים. הכול נגדי בזמן הזה... אני רגישה, מרגישה לא מוצלחת לא יכולה לזוז קדימה.. אני שומעת במוחי כאילו שאמא שלי אומרת: נו כבר עצלנית שכמוך תעשי משהו... 

"סבל נגרם לנו, כאשר אנחנו מתווכחים עם המציאות"
- ביירון קייתי
ערב ראש השנה. כבר שקט באוויר והדתיים שבשכונה פוסעים לכיוון בית הכנסת  בבגדים חגיגיים, לבושים במצב הרוח הנינוח שמאפיין את מי שידע שמחר ומחרתיים חג. אין מה למהר.

האם הערך העצמי שלי קשור לתקשורת שלי עם עצמי ועם סביבתי? דעת וירג'יניה סאטיר ממציאה וחלוצה בתחום הטיפול המשפחתי, תקשורת טובה או לא, היא ביטוייה  של הערכה עצמית.

הנחות  בסיסיות:

כאשר אנו נולדים, לרוב מתקיים תהליך צמיחה רציף וטבעי, למעט מקרים חריגים. לרוב אנו מתחילים לינוק או להיות מוזנים מבקבוק ועוברים לאוכל רך, וללעיסה, ממש כפי שאנחנו עוברים משלב של זחילה לעמידה ומשם להליכה.  יש חשיבות רבה בכל הנוגע לשלבי ההתפתחות, ואף יודעים שבמידה ואנו מדלגים על שלב זה או אחר מסיבות שונות, הדבר יכול לפגוע בנו בעתיד: בבריאותנו, רגשותנו והתפתחותנו.

כשאדם נעלב, כועס, מתרגז רואים את זה עליו. זה ברור לכל. איך יודעים? לפי מס' פרמטרים: שפת גוף, בחירת מילים, טון דיבור, קצב דיבור, רמת האנרגיה, איכות ההקשבה, הציפיות שלו וכו'.... יש כאלה ששפת הגוף שלהם תהיה תוקפנית מלווה בהנפות ידיים, קימה לעמידה, הליכה לעבר אותו גורם/אדם, קירבת יתר לאותו אדם וכו'. אחרים עשויים להתכנס בתוך עצמם. יש כאלה, שיעשו שימוש במילים מאוד בוטות, חזקות, מעליבות, שבימים כתיקונם לא היו מעלים על בדל שפתיהם ומנגד, אלה שישתמשו ב"מילים גבוהות, מילים של שבת". הם עשויים לומר: "אין הדבר מקובל עלי כלל ועיקר שמא...". למעשה, גם שתיקה היא הבעת דעה. אדם זה, כתוצאה מהרוגז והכעס שותק ומתכנס בתוכו כקונכייה בצדף.

עד כמה אנחנו שקועים בעבר שלנו? האם אנחנו מסוגלים לשנות את אופן התנהלותנו למרות הזכרונות המשתקים? האם אנחנו יכולים ללמוד לחיות את חיינו בצורה שונה ממה שהיינו רגילים, באופן שיקדם אותנו? טלי כנפי מביאה בפנינו סיפור מקרה...

מה היה קורה לו היו מכינים אותנו לחיים ללא שליטה, חיים מלאים בהפתעות? האם איש מאיתנו היה ממהר ומוכן לחיות את חייו באופן הזה? עוד בילדותנו מלמדים אותנו להיזהר, להישמר, לעשות דברים באופן זה או אחר, לא זכור לי שלימדו אותי ואת אחיותיי להכין את עצמנו להפתעות כמו למשל: פרידות מבני זוג, מחלות, אובדנים, כישלונות ומצבים נוספים. אי לכך, כאשר נדרשנו לגלות שהחיים הם לא נוסחה מתמטית מדויקת, לרוב נחלנו אכזבה גדולה.

ישנם רגעים בחיים בהם אנחנו מוצאים את עצמנו על פרשת דרכים, אירוע מסויים קוטע את רצף החיים כפי שהכרנו עד כה ועתה אנו עומדים בפני התחלה חדשה והפחד משתק אותנו. טלי כנפי לוקחת אותנו למסע בטיפול כדי להראות לנו שלפעמים מה שמפחיד אותנו, הוא גם מה שיכול לרפא אותנו...

סיפור חיים

זהו סיפור חייו של אדם שהדבר היחיד שהניע אותו כל חייו היה לפגוש ב"אהבה ללא תנאי"- אהבת אמת שמתקיימת לה לראשונה בינינו לבין עצמנו ולאחר מכן בינינו לבין הבריאה כך לי הוא אמר.
סיפור זה, שהיה כבר כתוב מראש באחד הספרים העתיקים והקדומים ביותר בעולם, מעולם לא סופר לאותו אדם ועל כן יצא הוא למסע שבו את הדברים הבאים הוא גילה...